מספר הזכאים גדל משמעותית לאחר רפורמת הסיעוד

הרפורמה לסיעוד יצאה לדרך בשלהי 2018. כמו רבות מהרפורמות, גם כאן היו מאבקים של ממש, סוגיות פיננסיות שהמענה להן לא היה ברור וכמובן שגם תהיות על עצם כדאיותה של הרפורמה. למעלה משנה חלפה, והנתונים שמתחילים להצטבר מעידים על מגמה שעשויה להיות חשובה: עלייה במספר הזכאים בקצבאות הסיעוד. על השינויים המרכזיים במסגרת הרפורמה, היתרונות והחסרונות במאמר הנוכחי.

מהם השינויים המרכזיים במסגרת הרפורמה?

קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על כל השינויים שחלו במסגרת רפורמת הסיעוד. עם זאת יש כמה נקודות מרכזיות שכדאי להדגיש. הראשונה, וככל הנראה המהותית ביותר, היא הגדלת רמות הסיעוד. טרם הרפורמה, היו נהוגות שלוש רמות סיעוד בלבד, כאשר טווח שעות הסיוע שניתן היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי עמד על 9.75, 18 או 22.

בעקבות הרפורמה הועלה מספר רמות הסיעוד לשש, וכך גם האפשרויות לקבלת הזכויות. טווח שעות הסיעוד ברמות השונות עלה, יחד עם האופציה לביצוע שילובים שונים בין זכויות המגיעות לחולה הסיעודי. הסכום שאפשר לקבל במסגרת רמת הזכאות הגבוהה עלה אף הוא, מתוך מטרה להקל על החולה הסיעודי ובני משפחתו.

הנתונים: עלייה נאה במספר הזכאים

לאחרונה הציג המוסד לביטוח לאומי את הנתונים לגבי השנה הראשונה ליישומה של רפורמת הסיעוד, ממנה עולים כמה שינויים חיוניים שהתרחשו בשטח. הנתונים מצביעים על כך שמספר הזכאים לקצבאות הסיעוד עלה בכ-17%, מכ-179,000 איש בנובמבר 2018 עד לכ-211,000 איש בנובמבר 2019. זהו גידול של למעלה מפי שלושה מהגידול במספר הזכאים בשנה הקודמת ליישום הרפורמה, גידול שעמד על כ-5% בלבד. עוד ניתן להבחין מהנתונים בגידול דומה של כ-17% במספר הזכאים ברמה שש, כלומר, הרמה שמעידה על העצמאות הנמוכה ביותר ובהתאם לכך על רשימת הזכויות האפשריות הגדולה יותר.

הנתונים מצביעים גם על מגמות שימוש בזכויות, כלומר, מיצוי הקצבאות. מהנתונים עולה שלמעלה משליש מהזכאים (כ-37%) החליטו להמיר חלק משעות הסיעוד המגיעות להם לסכום כסף במסגרת גמלת הסיעוד. רוב הזכאים עם זאת (כ-63%) בוחרים, נכון לסוף שנת 2019, להתבסס אך ורק על שעות סיעוד ולא לבצע שילובים או המרות לתשלום.

מה לגבי שביעות הרצון?

משרד הבריאות בחן באמצעות סקר שערך את שביעות הרצון של חולים סיעודיים הבוחרים בכל אחת מאופציות המימוש ובני משפחותיהם. הסקר הראה כי שביעות הרצון הייתה גבוהה יותר בקרב חולים אשר בחרו בשעות סיעוד או לחלופין בשילוב שבין קבלת שעות סיעוד לקבלת קצבה כספית. גם רוב החולים שבחרו בקצבה כספית בלבד הפגינו שביעות רצון (כ-67% מתוכם), אולם אחוז זה היה נמוך יותר בהשוואה למטופלים מהקבוצה הראשונה.

האם קיימים שינויים מהותיים אחרים?

חשוב להדגיש שתי נקודות נוספות ביחס לרפורמת הסיעוד. הראשונה היא שכמו רוב סוגי הרפורמות, מדובר בתהליך הדרגתי. חלק מהשינויים שהוגדרו במסגרת הרפורמה כבר מתרחשים בשטח, אבל לא כולם. הצפי הוא שהרפורמה תמשיך להיות מיושמת באופן הדרגתי עד השלמתה בשנת 2021.

בנוסף לכך, היא כללה כמה שינויים קטנים יותר – אך עדיין כאלו שעשויים להשפיע על מצבם של החולים הסיעודיים. כך לדוגמא הטיפול בזכאי הסיעוד היה בעבר באחריותם של ועדות מקומיות משותפות הכוללות גורמים מטעם המוסד לביטוח לאומי, לשכות הרווחה ברשויות המקומיות ושירותי בריאות כללית. כיום האחריות כולה מוטלת על המוסד לביטוח לאומי, מה שמעלה חשש מסרבול כלשהו בתהליך. ידוע הרי שאמון הציבור במוסד לביטוח לאומי נמוך יחסית כיום.
עוד הועלו ביקורות על הקופון שחברות הסיעוד עלולות לגזור על חשבונם של הזכאים והעובדה שחלק מהחולים שכן זכאים לזכויות עלולים לקבל אישור לחלקן בלבד.

קראו עוד על:

זכויות ביטוח סיעודי

מימוש פוליסת ביטוח הסיעוד