רשלנות רפואית היא התרשלות של צוות רפואי בטיפול באדם. היא יכולה לזכות אותו בפיצויים כאשר ניתן להוכיח את היסודות לעוולת הרשלנות הקבועים בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ”ח-1968, שהנם חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרת חובת הזהירות, נזק וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם להפרת חובת הזהירות.
מה אפשר לעשות אם רשלנות רפואית גרמה למצב סיעודי?
בדומה למקרים אחרים גם במקרה שהרשלנות גרמה למצב סיעודי הערכת המצב תיעשה על ידי מבחן ה-ADL. במבחן זה נבדק האם האדם זקוק לעזרה של אדם נוסף במעבר משכיבה לישיבה לעמידה, רחצה, אכילה, שתייה, ניידות, לבישה והורדת בגדים.
שאלה אחרת שעולה בהקשר זה של מצב סיעודי שנגרם בעקבות הרשלנות היא אם הנפגע יישאר בסביבת המגורים שלו או שהוא יזדקק למעבר למוסד סיעודי. שאלות אלו יכולות להיות תלויות גם בסוגיית העלות של טיפול סיעודי בבית המגורים לעומת השהות במוסד ועוד.
סוג הפיצוי וההיקף שלו ייקבע כמובן בהתאם לחוות הדעת הרפואית לעניין הנזק למצבו התפקודי של הנפגע. כמו כן, סוג הפיצוי יכול להכריע גם על שיטת התשלום שלו ואם הוא ישולם בפעם אחת או בצורה של תשלומים עיתיים.דוגמאות לפסקי דין – רשלנות רפואית
ת”א 1666/05 נבון נ’ שירותי בריאות כללית
התובעת ילידת 1949 נשואה ואם לשלושה. היא הגיעה ב-15.6.1998 לחדר המיון של בית החולים קפלן וטופלה תרופתית להורדת לחץ דם.
חודש לאחר מכן היא הופנתה שוב לחדר המיון על ידי רופא המשפחה, שם הומלץ על CT שגילה דמם מוחי שבגללו היה צריך להעביר אותה לניתוח דחוף בבית חולים אחר, לאחר מכן מצבה הרפואי התדרדר ונגרמו לה נזקים נוירולוגיים והיא הועברה לבית החולים לווינשטיין במצב סיעודי מלא וממנו לבית חולים אחר כשהיא עדיין במצב סיעודי.כבוד שופטת בית המשפט המחוזי קבעה שהנתבעים אכן התרשלו באופן שגרם לתובעת להישאר במצב סיעודי מלא ושאחוז הנכות התפקודית והרפואית שלה עומד על 100 אחוז.
התובעים טוענים שאם הם ירצו להעבירה להמשך מגורים בביתה עם משפחתה היא תצטרך לעזרה סביב השעון של עובדת זרה. הנתבעים טוענים כי יש יתרונות בהשארתה במוסד סיעודי והיא פוסקת רק על ראש נזק זה 20,000 שקלים בחודש.ת”א 652/99 י.ח. (קטין) נ’ קופת חולים כללית
התובע שנולד ב-7.9.85 אושפז בתאריך ה-23.11.88 לביצוע ניתוח אלקטיבי לתיקון פגם בשופכה.
כבוד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה בדימוס ראיק ג’גרג’ורה קבע שלמרות שהיה לתובע מחלות רקע קודמות הנתבעת עדיין התרשלה במהלך הטיפול בו בניתוח בכך שנתנה לו תרופות הרדמה לא נכונות שגרמו להחמרה של מצב נוירולוגי של חולשת שרירים. לעניין הפיצוי הסיעודי הוא מתייחס לשאלה האם יש לפסוק אותו על סמך שהתובע יישאר בבית הוריו או יעבור להתגורר במוסד סיעודי. לטענת הנתבע העלות של השארת התובע בחיק משפחתו. לכן הוא מגיע למסקנה שמתאריך השחרור של התובע מבית החולים בשנת 1988 ועד לגיל 13 שבו הוא נזקק לכסא גלגלים הוא יהיה זכאי לסכום של 1,500 שקלים לחודש על עזרה מוגברת מצד ההורים שלו שהוא גם ככה היה נזקק להם ולכן כלל הסכום עד תקופה זו יעמוד על 208,875 שקלים ומגיל 13 עד להוצאות העתידיות הפיצוי יעמוד על 2,913,542 שקלים.