עובד זר
אנשים רבים מזדקקים לסיוע סיעודי בשלב מסוים, בין אם עקב הזדקנות מערכות הגוף, מחלה כרונית, בעיה קוגניטיבית או כל דבר
אחר. כתוצאה מכך ייתכן מצב בו האדם חייב להיעזר בשירותיו של עובד סיעודי, לרוב זר. אבל מהם בכלל אותם מצבים? מהם התנאים להעסקת עובד זר בישראל? ואיך עושים את זה על הצד הטוב ביותר?
להעסקת עובד זר דרוש היתר ייעודי
לא כל אדם המעוניין לקבל סיוע סיעודי רשאי להעסיק עובד זר. כדי שהאדם יקבל את ההיתר להעסקת עובד זר, וגם סיוע כלכלי בכך, עליו לעמוד בכמה תנאים בסיסיים וכן לעבור מבחן תלות על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי או לחלופין אגף ההיתרים בסיעוד הפועל מטעמה של רשות האוכלוסין וההגירה.
חשוב להדגיש כי הזכות להעסקת עובד זר אינה אפשרית כאשר האדם מתגורר במוסד המיועד לבני גילו או לבעלי רמות תפקוד דומות, למעט מקרים של מגורים במוסד לדיור מוגן. את ההיתר ניתן בדרך כלל לקבל רק כאשר האדם מתגורר בקהילה, ועומד בכמה תנאים נוספים:
- האדם הוא תושב/ת ישראלית בגיל הפרישה, העומד נכון לשנת 2020 על 67 בגברים ו-62 בנשים
- האדם המבקש לקבל את היתר ההעסקה זקוק לסיוע של אדם אחר (המטפל הזר) בביצוע פעולות בסיסיות בשגרת
- יום-יום, דוגמת האכלה, רחצה, הלבשה וכן הלאה. לחלופין, האדם יכול לתפקד בצורה משביעת רצון אבל עדיין להיות זקוק
- השגחה צמודה של המטפל לצורך שמירה על בטיחותו
- רמת ההכנסה – ההכנסה ומצבם המשפחתי של מבקשי הבקשה משפיעים על הזכאות שלהם לגמלת הסיעוד
השילוב של הגורמים האלה מגדיר את רמת הזכאות אליה משתייך האדם ואת הסכום המקסימלי של הקצבה להעסקת עובד זר שהוא יכול לקבל. נכון לשנת 2020, מדובר בסכומים הבאים:
| רמת זכאות | סכום קצבה המקסימלי |
| רמה 1 | 1,408 ₪ |
| רמה 2 | 2,049 ₪ |
| רמה 3 | 2,458 ₪ |
| רמה 4 | 3,482 ₪ |
| רמה 5 | 4,302 ₪ |
| רמה 6 | 5,326 ₪ |
כיצד מגישים את הבקשה להעסקת עובד זר?
כאשר האדם המבוגר עומד בתנאים שהוזכרו מעלה, הוא עתיד לקבל היתר להעסקה של עובד זר וסכום מסוים למימון ההעסקה (גם אם באופן חלקי). אלא שקבלת הזכויות האלה אינה מובנת מאליה. את הגשת הבקשה יש לעשות דרך רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, כאשר ניתן ולעיתים אף מומלץ להיעזר בשירותיהם של עובדת סוציאלית או של חברות המספקות פתרונות ליווי וסיעוד לאוכלוסייה המבוגרת או הסיעודית. כמובן שחשוב לוודא שהגורמים אליהם פונים מחזיקים ברישיון לעסוק בתחום.
ייתכן מצב בו הגורמים המלווים את התהליך ידרשו מסמכים נוספים המפרטים את מהות הבעיה שהאדם סובל ממנה ומצבו התפקודי, לרבות חוות דעת רפואיות או סוציאליות. במקביל המוסד לביטוח לאומי עורך את מבחן התלות, לבחינת רמת התפקוד של האדם והאופן בו הוא יכול לבצע פעולות גופניות הנחשבות לבסיסיות באופן יחסי. כאשר מגיש הבקשה חותם על כתב ויתור סודיות רפואית, כפי שנדרש בעת הגשת טפסי הבקשה, תוצאות מבחן התלות אמורות להיות מועברות בצורה ישירה מהמוסד לביטוח לאומי לרשות האוכלוסין וההגירה.
חשוב לדעת! אלו הן ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר
העסקה של עובד זר חייבת להיעשות תוך עמידה במספר תקנות המפורטות בחוקי העבודה בישראל: למעשה, למעט כמה הבדלים נקודתיים, על העובד הזר אמורים לחול החוקים אשר תקפים גם עבור עובדים ישראלים.
חלק מההוצאות הנדרשות מטעם המעסיק הן חד פעמיות, ובעיקרן אגרה חד פעמית המועברת לרשות האוכלוסין וההגירה ותשלום עמלה חד פעמית לתאגיד. התשלומים השוטפים כוללים תשלומים של ביטוח רפואי, ביטוח לאומי, דמי התקשרות חודשיים לתאגיד ותוספות לשכר הברוטו עבור דמי הבראה, פיצויים, פנסיה ועוד.
חייגו עכשיו
צרו קשר
