30/07/2010

המאמר המלא שורשים ומסורת   מראה מקום המאמר  |   15/03/2005 תאריך  |   אילן שפירא הכותב  |   לעמוד של אילן שפירא קישור  |   נתקבלו 3 תגובות למאמר  שלח שאלה/תגובה על המאמר תגובות  | האם כנסיית הקבר היא אכן המקום בו ישו נצלב, נקבר וגם קם לתחייה? לא בטוח אחת הדילמות המעניינות המלוות את המחקר אודות האותנטיות של אתרים נוצריים שונים שהמסורת נוהגת להצביע על מקום התרחשותם בירושלים, היא האם אכן מקום צליבתו וקבורתו של ישו (ולאלו המאמינים בנסים - גם מקום קומו לתחייה) הוא אכן בכנסיית הקבר. גנרל בריטי מפורסם עד לסוף המאה ה-19 לא היו כל חילוקי דעות לגבי מיקום של התרחשותם של אירועים מכוננים אלו בנצרות. רק אז החלו הפרוטסטנטים להצביע על מקום אחר בירושלים כמיקום אפשרי להתרחשותם של האירועים הנדונים - היכן שכיום ממוקם במזרח העיר מתחם גן הקבר. השערה זו, פרי הגותו של גנרל בריטי בדימוס שהתגורר אז בירושלים - הגנרל גורדון המפורסם, גיבור מלחמת חרטום - התבסס על המראה החיצוני של גבעה שממוקמת מול שער שכם. המהלך על חומת העיר בקטע זה מתרשם כי יש לה מראה של גולגולת אדם, וזאת בשל פתחי המערות המצויות בה בשיפולים הניבטים אל הצופה אליה מחומות העיר. והרי מקום הצליבה של ישו - כך לפי הברית החדשה - היה על גבעה שכונתה בשם גולגותא.  תקוות הפרוטסטנטים כל החוקרים, לרבות החוקרים הישראליים של תולדות ירושלים, סבורים כי זהו זיהוי מוטעה ומופרך הואיל והמתחם בו מזהים הפרוטסטנטים את קברו של ישו הוא מתחם קבורה קדום יותר מתקופת בית ראשון, ואילו הברית החדשה הרי מציינת במפורש כי הקבר בו נקבר ישו היה "קבר חדש, שעד אז לא הונח בו איש". לכל מי שבקיא מעט בנוהגי הקבורה של הישראלים בתקופת הבית הראשון בהשוואה לנוהגי קבורה אלו בתקופת הבית השני ברור כי בלתי אפשרי שישו ייקבר בקבר שנחצב בתקופת בית ראשון, שהוא שונה לחלוטין מהקבר היהודי של תקופת הבית השני. הזיהוי הפרוטסטנטי הוא יותר בבחינת משאלת לב לנכס לקהילה הפרוטסטנטית מקום בלעדי, שינוהל על ידם, מאשר זיהוי המבוסס על מרכיבים ריאליים. אפשר להבין את נסיון הזיהוי הנואל הזה על רקע העובדה שהחדירה הפרוטסטנטית לארץ ישראל מתרחשת לאחר שבכנסיית הקבר כבר מתקיים מצב בו שלוש העדות הנוצריות - הקתולים, היוונים האורתודוקסים והארמנים - הן ורק הן חולקים את השליטה והניהול של כנסיית הקבר, מתוקף הסכם שנחתם בשנות השבעים של המאה ה-19. לפרוטסטנטים לא ניתן אז חלק בהסדרים אלו. החומה הנעלמה עתה אנו יכולים להתפנות לדיון בסוגייה האם כנסיית הקבר היא, אם כך, מקום צליבתו וקבורתו של ישו? נקדים ונאמר כי אין הוכחה מוחצת שזהו אכן הזיהוי הנכון. הסבירות שהזיהוי איננו רק פרי מסורת היה מתחזק מאוד אילו חוקרי העיר העתיקה היו מוצאים את מיקומה של חומה שהיתה אז, לעת קבורתו של ישו, בצד הצפוני של ירושלים. זאת, משום שהיהודים קברו את מתיהם מחוץ לחומות העיר. אנו יודעים מתיאוריו של יוסף בן מתתיהו (להלן: יב"מ) כי בצידה הצפוני של ירושלים היו לעיר, במרוצת ימי הבית השני, שלוש חומות. החומה הראשונה נבנתה זמן רב לפני תקופתו של ישו, ושרידי חומה זו זוהו בודאות בציר שצמוד לרחוב דוד ורחוב השלשלת של ימינו. גם את שרידי החומה השלישית, שהייתה בצד הצפוני של ירושלים של בית שני, זיהו חוקרי העיר סמוך למקום בו ממוקמת כיום הקונסוליה האמריקאית במזרח העיר. אך גם חומה זו נבנתה לאחר צליבתו ומותו של ישו. בין שתי חומות אלו היתה לירושלים, בצידה הצפוני, חומה שיב"מ קורא לה "החומה השנייה". היא נבנתה על ידי הורדוס עוד לפני הולדתו של ישו ומכונה "החומה הנעלמה", שכן למרות חפירות נרחבות לא נמצאו כל עקבות שלה. על פי תיאוריו של יב"מ, אנו יודעים כי מוצאה הוא באזור המצודה בשער יפו וסיומה ליד מבצר האנטוניה בצפון הר הבית. אם ישו אכן נקבר היכן שהנוצרים מאמינים, אזי מהלכה של חומה זו חייב להיות דרומה למיקום של כנסיית הקבר. אין ודאות שכך אכן היה, אך גם את ההיפך לא הצליחו להוכיח, שכן - כפי שכבר נאמר - לא נמצאו כלל עקבות של חומה זו. נדידת מקום הקבורה במכלול של כנסיית הקבר ישנה קפלה בה מוצג קבר, מסוג הקברים שהיו נפוצים בתקופת ישו, עליו מצביעה המסורת הנוצרית כמקום קבורתו של יוסף מרמתיים - האיש התורם את הקבר אותו הכין לעצמו לטובת ישו. בשנים האחרונות ערכו הנוצרים במתחם כנסיית הקבר חפירות ארכיאולוגיות ובתחומי המתחם זוהו בודאות עוד שבעה קברים מהסוג שהיה נהוג בתקופת הבית השני. עם זאת, אי אפשר לטעון באופן מלא כי מציאתם של קברים אלו היא הוכחה חותכת לזיהוי חיובי של אתר זה, שכן סוג הקברים שנחשפו היה הסוג הנהוג לקבורה יהודית במהלך כל המאה הראשונה לפני ואחרי הספירה. לכן, אפשר שנהגו לקבור באזור זה לפני שהעיר התרחבה צפונה, ואילו לאחר שהורדוס מקיף אזור זה בחומה הידועה כחומה השנייה, נודד מיקום קבורת המתים בימי בית שני לאזורים מרוחקים יותר. האדון הגענו לאחר מלחמת ששת הימים שיתפו חוקרים ישראליים פעולה עם חוקרים נוצרים בחקר הסוגיה הזו. אז נחשף בסמוך לקפלה על שם הלנה שבמתחם כנסיית הקבר גראפיטי שצויר בידי עולי רגל על קיר הסלע שנחשף שם, בו מצוירת ספינה ומתחתיה כתובת ביוונית – "האדון הגענו". בשנים האחרונות זיהו שני מומחים בריטים את הספינה המצוירת בגראפיטי כספינה בעלת מאפייני ספינות שהיו בשימוש בעולם בתקופת המאה הראשונה והשנייה. כלומר, עולי רגל האמינו שזהו מקום צליבתו, קברו וקומו לתחייה של ישו כבר בתחילת המאה השנייה לספירה לכל המאוחר. מדובר בגראפיטי מתקופה שהנצרות איננה דת שלטת (הנצרות רוכשת מעמד זה רק במאה הרביעית לספירה), אלא דת נרדפת. זהו, איפוא, גראפיטי של מאמינים עולי רגל, שבאו למקום הצליבה כשהעיר כבר חרבה מתוצאות המרד הגדול (שנת 70 לספירה) - כמה עשרות שנים בלבד לאחר אקט הצליבה, שאירע כנראה בשנת 36 לספירה. עד ליסוד האיליה קאפיטולינה אפשר היה להסתובב, לשוטט ולעלות לרגל בין הריסות העיר. לכן, מציאת הגראפיטי מחזקת מאוד את הסבירות שזהו מקום הצליבה של ישו, ואם לקבל את גרסת הברית החדשה בדבר הצמידות הפיסית של מקום הצליבה ומקום הקבורה - אזי זה מחזק מאוד גם את הסבירות שהיה זה מקום הקבורה. היה או לא היה? אילו היינו מסיימים את הסקירה כאן, ניתן היה לסכם ולומר כי קיימת סבירות גבוהה שהמסורת בדבר מקום התרחשות האירועים הנדונים הללו באשר לישו מעניקים גם תשובה חיובית באשר לאלה מעניינת אחרת: ההיה או לא היה? למרות אי הודאות המוחלטת, הרי שבהיעדר סיבות ושיקולים לדחות את המסורת הזו, יש לקבל אותה למרות חוסר הביטחון המלא בנכונותה. אולם, בהקשר לייחוס מקום מסוים להתרחשותו של אירוע ספציפי, אנו מכירים עשרות רבות של דוגמאות בהן מקום של אירוע ספציפי מסוים שימש בעבר מושא לקדושה שהועברה במרוצת הדורות, עת התחלפה האמונה או הדת, כמוקד להתרחשות של אירוע אחר. דוגמא מוחצת היא המסורת בדבר מקום הולדתו של יוחנן המטביל בעין-כרם. שם, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לעת חנייתה של יחידת תותחנים בריטית במקום, מתמוטטת רצפת החצר של הכנסייה הממוקמת במקום עליו מצביעים כמקום הולדתו של יוחנן המטביל. מתחתיה נחשף פסל של ונוס או אפרודיטה עם עקבות של מקדש פגאני שהיה שם קודם להשתלטותה של הנצרות. הדבר מוכיח, מעל לכל ספק, שהמסורת בדבר מקום לידתו של יוחנן המטביל דוקא שם - במקום בו מצביעים עליו כמקום לידתו - היא תוצאה של היות מקום זה מתחם מקודש עוד טרם בואה של הנצרות לעולם. יש הטוענים שדגם זה, של התחלפות מושא הקדושה באותו המקום, חל גם על המיקום של כנסיית הקבר. עם זאת, ככל הנראה, כמו לגבי הרבה דברים אחרים, לא נדע לעולם באופן ודאי את התשובה לשאלה זו - ההיה או לא היה?     שלח שאלה/תגובה על המאמר     (ישלח מייל אוטומטי לכותב המאמר) תגובות תאריך מחבר/ת שאלה/תגובה למאמר 0 13/07/2006 אורח החומה השלישית       1 18/09/2005 אביהו למה תלו את ישו +               לחץ והפוך לעמוד הבית   לחץ והוסף למועדפים   שלח אתר זה לחבר

האתר וכל התכנים הכלולים בו הינם רכושם הבלעדי של מפעילי האתר. אין לעשות בהם שימוש ללא רשות מפורשת בכתב ואין האתר אחראי לתוכן הכתבות וטיב השרותים